קיבוץ נחל עוז ממוקם בצפון מערב הנגב. ההתיישבות הוקמה ב-1951 כהאחזות הנח״ל הראשונה – ״נחלאים א׳ – מול עזה״ על אדמות בארות יצחק הישן וב-1953 הקיבוץ אוזרח. הקיבוץ נמצא כ-800 מטר מהקו הירוק ומפונה מאז תחילת המלחמה.
ב-7 באוקטובר 2023, במתקפת הפתע על ישראל שבעטיה החלה מלחמת חרבות ברזל, נכבש הקיבוץ על ידי מחבלים פלסטינים מארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי ואזרחים מעזה, שהסתובבו בו במשך שעות רבות ורצחו וחטפו לשטח עזה רבים מבין אזרחיו, בהם גם מייסדיו וגם נשים וילדים (הטבח בנחל עוז). בנוסף פגעו המחבלים בבתי התושבים, הרסו ובזזו אותם. במהלך הטבח תיעדו המחבלים את מעשי הזוועות והעלו את התיעוד לרשתות החברתיות. הקיבוץ פונה לאחר הטבח והוכרז כשטח צבאי סגור.
BringThemHomeNow#
צחי עידן 
עמרי מירן
תושבי קיבוץ נחל עוז פונו לפנימיית שומריה, המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר, ששוכן בקיבוץ משמר העמק. נקבע כי בהמשך יוצבו בקיבוץ קרוואנים, והמשפחות יעברו אליהם.
לפני פרוץ המלחמה, קיבוץ נחל עוז היה בצמיחה והתרחבות מתמדת כאשר משפחות חדשות המשיכו כל העת להיקלט. הקיבוץ שיכן מרכז תרבות, רפת, לול, גידולי שדה, מכינה קדם צבאים, חניכים צעירים בתכנית ״מאהל ומגדל״ של השומר החדש, קהילת סטודנטים צעירים ובר אחד חמוד בשם גזונגה. וכל זה בצל בלוני הנפץ, עפיפונים ורקטות מלמעלה, מנהרות תופת מלמטה, וחשש לחדירות ממערב.
בצל כל הקושי, אף הוקם בנחל עוז מרכז מבקרים ״עוז בנגב״ – מרכז מבקרים למורשת, לביטחון ולחקלאות.
היו ימים, עד סוף שנות ה-80, שאפשר היה לצאת מנחל עוז, לפנות שמאלה ולנסוע, או אפילו ללכת שני ק״מ דרך שכונת סג׳עיה לבקר במרכז העיר עזה. לקנות בשוק, לאכול במסעדות, לתקן מכוניות, או סתם להיזרק על חוף הים העזתי שהיה ידוע אז כאחד החופים היפים והרומנטים באזור כולו.
עם השנים הפך קיבוץ נחל עוז לסמל ההתיישבות החקלאית והביטחונית, המשיך כל העת להיבנות ולחלום ולנטוע השראה ותקווה.
צילום: קיבוץ נחל עוז
