בין שמורות הטבע האלה הנקראות קיבוצים, קיבוץ פלמחים הוא ללא ספק סוג של גן עדן. הקיבוץ עצמו שוכן ממש על קו החוף עם שקיעות מדהימות לצד מדשאות והווי קיבוצי ים תיכוני. בכל מקום אחר בעולם, כולל בשאר הקיבוצים עם פיסת חוף, מקום שכזה הופך במהרה לאטרקציה תיירותית. אבל לא פלמחים. אין בפלמחים בית הארחה, אין בית קפה או מסעדה, אין חנויות בוטיק או סיורים מודרכים. אין כלום, כי לא צריך כלום. יש ים, ומה צריך יותר מזה?
ביקור בקיבוץ פלמחים
לא לגמרי מדויק להגיד שאין אטרקציות בפלמחים – יש את מוזיאון הים ומלואו הנקרא גם ״בית מרים״ (על שם מרים ליפשיץ ז״ל), המציג ארכיאולוגיה מקומית ואקולוגיה ימית ובנוסף לביקור מציע סיורים והדרכות. המוזיאון התחיל כתחביב של שמואל ליפשיץ ז״ל, ממייסדי הקיבוץ, שהחל ללקט חרסים שחשפו סערות החורף או הועלו ברשתות הדייגים ושיחזורם לכלים הוביל להקמת המוזיאון. ליפשיץ גם היה פסל מחונן ופסליו מעטרים את שבילי הקיבוץ.
צילום: קיבוץ פלמחים
