קיבוץ כפר גליקסון, היושב על גבעה פסטורלית בשוליים המזרחיים של בקעת הנדיב באזור פרדס חנה כרכור, הוא קיבוץ המוקף בחורש טבעי ונוף טוסקני-ישראלי וטבול בצבע. צבע גואש. צבעי פסטל. עפרונות צבעוניים. גירים צבעוניים. טושים צבעוניים. ובין הסלעים מקפצים ילדים מאושרים, שפני ניסיונות לכל חומרי היצירה של מפעל הקיבוץ שכולכם ודאי מכירים – אומגה. המפעל, שהיום הוא המפעל היחיד המייצר חומרי יצירה שכאלה בגבולות הארץ, כלומר תוצרת כחול-לבן (וירוק, צהוב, אדום, סגול…), בכלל התחיל ב-1950 כמפעל לייצור גיר ללוח, שמטרתו המרכזית הייתה לספק תעסוקה לחברי הקיבוץ הוותיקים. היום המפעל מספק תעסוקה גם למבוגרים וגם לילדים. מושלם.
ביקור בקיבוץ כפר גליקסון
כפר גליקסון הוקם כקיבוץ חומה ומגדל ב-1939 ונקרא על שם משה גליקסון שהיה עורך עיתון ״הארץ״ וממנהיגי ״העובד הציוני״. במלחמת העצמאות נמצא הצבא העירקי בתוך כפר קרע והקיבוץ שימש עמדה קדמית. חברי הקיבוץ, יחד עם לוחמי פלמ״ח, כבשו מוצבים סביב כפר קרע וכך הרחיבו והרחיקו את הגבול שנקבע אחרי מלחמת העצמאות.
בשנים האחרונות נקלטו בכפר גליקסון משפחות בנים לצד משפחות חדשות המהוות יחד תמהיל קהילתי תוסס לקיבוץ המתחדש. בתחום האמנות פועלים מספר סטודיואים וגלריות בקיבוץ שבחלקם אפשר לבקר ולפגוש את האמנים. נעמה ברוש מעצבת תכשיטי אופנה וקופסאות מתנה והאמנית והצורפת עדי וונר יוצרת תכשיטים ועבודות יד, להדס פרוביזור סטודיו לקרמיקה, סדנאות ומכירת כלי קרמיקה שימושית, ולשילה אורינגר סטודיו לאמנות רוח בחומר. בקיבוץ גם פועלת נפחיה בה אפשר לקחת חלק בסדנה לעיצוב ברזל ועישון בשר מעשנות הבשר של חגי.
צילום: קיבוץ כפר גליקסון
