חדרי אוכל בקיבוץ – זולים, כשרים ופתוחים לאורחים מבחוץ
"חוויה תרבותית שהיא הרבה מעבר לאוכל."
חדרי האוכל הקיבוציים מהווים חלק חשוב בתולדות המדינה. הם שוכנים בתוך מבנים שנועדו לשמש כהיכלים של טקסים קהילתיים, והאוכל שהוגש במקום היה היבט אחד קטן בפעילותם. מלבד "הארוחה לכל עובד" שהיה עליהם לספק, הם שימשו כמרכז מרכזי מקום מפגש לחברי הקיבוץ.
נכון להיום, חדרי האוכל נחשבים לאחד המאפיינים והסמלים הבולטים ביותר של התנועה הקיבוצית, ובלא מעט קיבוצים הם עדיין משמשים כמקומות ישיבה קהילתיים ואמצעי להפצת מידע בקרב חברי הקיבוץ. אם בעבר חדר האוכל שימש כמוסד שסיפק את הצורך הגופני באוכל והמקום בו התנהלו חיי חברה ורוחניות, הרי שהוא כיום נחשב לאחד מענפי השירות בקיבוץ שמתחברים לתעשיית התיירות. אירועי התרבות שהתרחשו בחדרי האוכל בעבר היו תמיד חלק חשוב ממעגל החיים הפורמלי והבלתי פורמלי של הקיבוץ, וגם כיום יש הרצאות, הצבעות ומסיבות. ומה עם האוכל?
בואו נודה בזה: האוכל שהוגש בחדרי האוכל מעולם לא נחשב לטעים במיוחד, ומנת הדגל שם הייתה שנים רבות שניצל עם אורז טבול בקטשופ. אבל צריך להפריך את הסטיגמה: הדור הצעיר שחזר לקיבוצים בזכות הבנייה הנרחבת בשכונות ההרחבה, יצר שינוי גדול והיום תוכלו למצוא בראנץ' קיבוצי ביום שישי, אוכל מוכן במעדינה ודוכני שף בהתאמה אישית. לא עוד יוגורט וביצה קשה לארוחת הבוקר, ועוף עם סלט לארוחת הצהריים.
הנה לכם חדרי אוכל קיבוציים הפתוחים לקהל הרחב. היכונו לחוויה תרבותית מיוחדת.
