סיפור אהבה קיבוצי
סיפור אהבה קיבוצי מהיפים ששמעתי…
דניאל היה 2 מטר גובה ואלה, אשתו, היתה, איך נגיד, מטר וקצת. הם הגיעו לקיבוץ שער העמקים כחלק מגרעין השומר הצעיר. לימים דניאל הפך לחקלאי בשדות החמניות. הכי הם אהבו לטייל יחד בשדות הקיבוץ, אבל הטיולים בחמניות העציבו את דניאל. החמניות אז היו כל כך גבוהות שרק הוא יכל לראות את יופיים בזמן שאלה הסתפקה ביער של גבעולים (ומטר של קליפות גרעינים). אז דניאל שקד, עמל ופיתח, בשם האהבה יש אומרים, חמניה ננסית בגובה מטר וקצת. ועל הדרך, דניאל יצחקי ז״ל שינה את פני החמניות בעולם. מזל, מסתבר, שהגיעו הגרעינים לקיבוצים.
(סיפר לי לפני שנים רבות חבר צוות יקר מהצבא, זיו יצחקי, נכדם של דניאל ואלה.)
הצית לי את הסיפור הזה פוסט שפורסם בקבוצת הפייס שלנו, אז אצטט כאן את הפוסט במלואו:
קיבוץ שער העמקים.
קיץ 1980 – המשק החקלאי בקיבוץ וענף החמניות.
ענף פיתוח החמניות הוקם בשנות השישים ע"י חברי קיבוץ חקלאיים ובראשם דניאל יצחקי ז"ל.
החמניות שפותחו היו חמניות ננסיות בגובה מטר וקצת. בהשוואה לחמניה רגילה שגובהה באותם ימים היה 2 מטר. הורדת גובה החמניה והגדלת הגרעינים מעסיקה את מפתחי החמניות עד היום. בימינו מספר זנים חדשים המפותחים בקיבוץ.
