חיילים בודדים בקיבוץ
טוב, התמונות כאן צולמו בקיבוץ שדה אליהו בתחילת השבוע (עוד לפני שפרץ מבצע שומר החומות 2021). היה יום ראשון סופר רגוע. השקט שלפני הסערה. כל מה שעניין אותי היה לחזור לכתוב פה על הקיבוצים. למה? לא יודע. עושה לי טוב.
אמרתי למאיה שבדרך לחוות השומר, נעשה עצירה בשדה אליהו. ״זה בדרך?״, היא שאלה. אמרתי כן, בטח. (זה באמת בדרך, אבל לא בדרך הקצרה…). התמונות של עין חונזיר שכנעו אותה.
בכניסה לקיבוץ פגשנו חייל שלה, בנג׳י Benji. חייל בודד מדרום אפריקה שמשרת בחוות השומר כחובש. אחרי טבילה במעיין וארוחת בוקר מפתיעה בבית הקפה הקיבוצי, בנג׳י הציע לעשות לנו סיבוב בקמפוס ״הביתה״, שם הוא גר יחד עם עוד +80 חיילים בודדים ואולפניסטים – ולכולם משפחות מאמצות מהקיבוץ.
ואז אחת הבנות ניגשה למאיה בעיניים בורקות, ואמרה קצת בחשש שגם היא חולמת יום אחד להתגייס ולהיות משקי״ת ת״ש כמוה. היא הגיעה לארץ לבד, רוצה לתרום את חלקה למדינה שלא גדלה בה. וקיבוץ שדה אליהו כמו קיבוצים רבים נוספים, לאורך כל השנים, נותן לה ולעוד רבבות כמוה בית חם, גב לחלום וכנפיים להגיע כמה שיותר רחוק.
הזכיר לי את הימים שאני הייתי חייל בודד בקיבוץ.
אז למה בכלל אני כותב את כל זה? לא יודע, עושה לי טוב.
