הגורילה בקיבוץ שפיים
כשביקרתי בקיבוץ שפיים תהיתי מה הסיפור של פסל הגורילה שניצב במגרש משחקים? מסתבר שאין סיפור. קיבלו אותה מתנה.
גורילה בקיבוץ בלי סיפור זה קצת חבל. אז לקחתי על עצמי לחפש אחד שכזה. האמת, במבט ראשון חשבתי שזה מקס המפורסם מגן החיות ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. גם שם יש פסל שלו. בדיוק כזה. ממש. אבל למקס יש סיפור.
ערב אחד במרץ 97׳ יצא בחור די מפוקפק בשם אייזק לשדוד חנות ביוהנסבורג. המשטרה המקומית עלתה עליו והתחיל מרדף. אייזק ברח אל גן החיות וקפץ היישר אל תוך המתחם של הגורילות. שם, בדיוק באותם רגעים, מקס הגורילה וזוגתו ליסה חלקו רגע אינטימי. מקס, שחשש לגורל אהובתו, הסתער על אייזק שירה בו שלושה כדורים. ואז הגיעו השוטרים, קפצו גם הם למתחם והתחילה מהומה רבתי. לבסוף, אייזק נתפס ונידון ל-40 שנה מאחורי סורג ובריח, ומקס, ששרד את הפציעה וחזר לזרועות אהובתו, הפך לגיבור מקומי עם פסל בדמותו.
ואיך כל זה מתקשר לגורילה של שפיים? המשוררת המופלאה רחל שפירא, בת הקיבוץ, כתבה ב״שיר לאפריקה״:
מַה חוֹלְמִים בַּחֹשֶךְ
גּוּרֵי הָאֲרָיוֹת –
מִי חָטַף אֶת הַגּוֹרִילוֹת
וּמָכַר לְגַן חַיּוֹת.
ועל כן, הייתי מציע, אולי, שהגורילה של שפיים כמו הגורילה של שפירא, תזכיר לכולנו שמקומם של חיות איננו מאחורי סורג ובריח. לגבי פושעים וגנבים… זה כבר סיפור אחר.
